#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלא. טעמו ולא ממשו אין לוקים עליו. באיזה אופן מדובר ומדוע אין לוקים עליו? 	"רש""י פירש כגון חלב שנפל לקדירה או חלב שנימוח שאין ממשו בעין ובחולין פירש שאין לוקים עליו כיון שטעם כעיקר אינו דאורייתא והתוס' (ד""ה א""ר יוחנן) כתבו שאין נראה מה שפירש חלב שנפל לתוך בשר, שאפי' לפרש""י שטעם כעיקר לאו דאורייתא מודה בבשר בחלב דהוי דאורייתא דדרך בישול אסרה תורה והיינו שנותן טעם.<br>לר""ת טעם כעיקר דאורייתא וכאן מיירי במין במינו דבטל ברובא מדאורייתא ולכן אין לוקים עליו.<br>לרבינו אליהו מיירי הכא אף במין בשאינו מינו ומיירי דאין כזית איסור בכדי אכילת פרס ולכן אין לוקין עליו.<br>להר""ר יוסף מיירי גם בכדי אכילת פרס, ומ""מ לא לקי אע""ג דטעם כעיקר דאורייתא משום שטעם כעיקר נלמד מגיעולי עובדי כוכבים, דקאמר קרא תעבירו באש, דמשמע הא אם לא תעבירו אסור ואין זה כי אם עשה בעלמא. ור""ת דחה דבריו."	עבודה זרה סז. - סז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלב. מה הן שיטות התנאים בנותן טעם לפגם ומה טעמיהם? 	"כתבו התוס' (ד""ה ואידך) בפירוש א', דר""מ דשמעתין סבר כל נותן טעם לפגם אסור אפילו כשהוא פגום גם כשהאיסור בעין דיליף לה לגמרי מגיעולי עובדי כוכבים, ומנבילה לא יליף כלל להתיר משום דמוקי לה למעוטי סרוחה מעיקרא כדאמר בסוגיא, ר""ש מתיר כל פגם אפי' כשהוא שבח כשהאיסור בעין כיון דהשתא לפגם הוא שרי דיליף לגמרי מנבילה, דדוקא ראויה לגר אסורה, ומגיעולי עובדי כוכבים לא יליף כלל דקסבר קדרה בת יומא שאסרה תורה לא פגמה פורתא. ורבנן דפסחים דפליגי ארבי עקיבא סברי דדבר שהוא פגם כשהאיסור בעין שרי דילפינן לה מנבילה, אבל פגם דהשתא שאין האיסור בעין עכשיו אמנם היה לשבח כשהאיסור בעין אסור דיליף לה מגיעולי עובדי כוכבים מקדירה בת יומא דפגמה פורתא.<br>ובפירוש ב' כתבו דרבנן דר""ע דפסחים היינו ר""ש דשמעתין, וודאי שגם ר""ש מודה שקדירה בת יומא פגמה פורתא ומ""מ לא יליף מיניה לאסור פגם בעלמא כגון שאינה בת יומא דאיכא פגם רבה, דפגם רבה מפגם פורתא דבת יומא לא ילפינן. ור""מ סבר<br>דילפינן פגם רבה מפגם פורתא. וראה בתשובה הבאה שיטות עולא ורבי יוחנן בביאור מחלוקת ר""מ ור""ש."	עבודה זרה תוס' סז:		
